הצפייה נערכה בשיעור ספרות  בהתייחס לספר הגל התלמידים התבקשו להציג בקבוצות את קטעים משמעותיים עבורם באופן יצירתי  לאחר שכל קבוצה העלתה את תוצריה עלה נושא השואה לדיון בשאלה האם קיימת אנטישמיות כיום ועד כמה היא עלולה להתבטא במציאות של ימינו  באילו דרכים עלינו לשמר את זכרונות השואה האם יש לגטמציה למסעות לפולין?
תובנות ורגשות שעלו בעקבות המפגש שישנם תלמידים שהנושא רחוק מעולמם והם אינם מעשירים את ידיעותיהם מעבר  לשיעורי הסטוריה הנלמדים בבית הספר  וישנם תלמידים לרוב תלמידים קוראים ובעלי הקשר משפחתי  שמעוניינים בלימוד הנושא
עלתה השאלה עד כמה סגנון כתיבה בנושא שכזה צריך להיות מפורט  כל אחד היה צריך לכתוב כיצד הוא היה בוחר כסופר להתמודד בכתיבתו עם נושא כאוב כזה  היה מעניין לראות את התגובות השונות
התשובות היו ברמה גבוהה הכיתה היא של תלמידים טובים מאד היה דיון ערכי ומשמעותי כל אחד התנסה בכתיבה ויצירה
נ

שיעור ספרות-סלע ליה

צפיתי במפגש הדרכה ,(כחלק מצוות הספרות) שנערך בשיעור ספרות בכיתת ט תל"ם כשהנושא היה "תפוחים מן המדבר".
התלמידים היו מאד מרוגשים מהשיעור ומכניסת האורחים.
המורה הסביר להם את סיומו של הסיפור והתלמידים מאד כעסו על ההתנהגות  של שאול אברבנאל.
כדברי אחד מהם "שתזרוק עליו תפוח ותיפטר ממנו".
המפגש עם הכיתה ועם המורה שמעביר, יצר תחושה של כניסה לתוך "מקדש מעט " של המורה.
התלמידים, למרות שהם מוגדרים כמאתגרים שיתפו פעולה עם המורה ויצרו חיבור רגשי מאד חזק עם המורה.
הוא חילק להם טקסטים מעובדים של היצירה בצורה גראפית יותר בהירה ופשוטה.
בסיום השיעור, יצאנו עם המורה וצוות הספרות למפגש התייחסות.על השיעור הנלמד.
ההערות למורה היו שלא נעזר כלל במתרגלת שנמצאת בכיתה, בנוסף שהיה צריך להתעכב יותר על מילים קשות בספרות ולתווך את הנושא הרגשי של מעמד האשה שעורר ריגוש רב.
תחושתי שעדיף לא להיכנס לכיתות לעיתים קרובות ואולי כדאי לעבור לצילום שעורים במעגל סגור .או להכנס לשיעורים אחרי הכנה קפדנית של המורה והצוות.
בתפקידי הקודם צפיתי במפגשים מצולמים על השעה הפרטנית ,והדיון שעלה היה משמעותי ביותר.
בנוסף עבדתי בהערכה של השתלמויות, אחרי הכשרה מאד ברורה, ונתינת קריטריונים למרצה שהוביל את ההשתלמויות ושיחה מקדימה איתו.

לאחרונה צפיתי בשיעור מתוקשב בו אחת המורות ביקשה מן התלמידים ליצור מצגת בבית, במהלך המלחמה"עמד ענן". מטלת הביצוע של התלמידים הייתה: לקרוא ספר בקריאה אישית , ולהכין מצגת בת 6 שקפים,על פי הוראת המורה,כאשר בכל שקף התלמידים צריכים להביע פן אחר בספר. כמו לדוגמא: תיאור הגיבור, תקציר העלילה, מקום ההתרחשות והמרחב הגאוגרפי וההסטורי של הסיפור, דמויות המישנה,הסיבוך וההתרה בספר,המסר האישי שנלמד מן הספר,וכך הלאה....
בשיעור הצפייה,המורה הציגה על ברקו את מצגות התלמידים בזו אחר זו, וכל תלמיד עמד לפני הכיתה, בפרזנטציה, והציג את מהלך הקריאה והלמידה האישיים שלו,ואת המצגת שהכין.
אני מציינת כי מצגות התלמידים היו מרהיבות ביופיין, מעניינת מאוד,ומעידות על תכנון וחשיבה לעומק .
השיעור היה בעצם,שיעור מתוקשב, ברוח"ספרות דור 3",עם הפנים קדימה,בשיעור זה השתתפו צוות הספרות בבית הספר ,המנהלת וסגנית המנהלת., ואני כמובן.
וכעת, למסקנות שלי כמדריכה : אתחיל בנקודות החוזק: שיעור זה היווה דוגמא ללמידה אישית,לקריאה לצורך הנאה, ולעשייה,כתיבה יצירתית של התלמיד בהחלט, והתכנסות אינטימית אישית אל נבכי העלילה.
התלמידים נהנומאוד מצן הקריאה, ומן העשייה האישית המרהיבה שלהם,זה ניכר מן ההתלהבותה בכיתה.
הייתה כאן חשיפה לספרים רבים ומגוונים, עידוד קריאה לשמו.
הצעתי למורה, כי בהמשך לתהליך זה,כדאי לשלוח את התלמידים לעבודה יצירתית,ולהכנת תערוכה כיתתית , שתוצג בספריית בית הספר.
מהנה ומלמד מאוד......

בשנתי הראשונה כמדריכה, טרם צפיתי בשעורים של מורים-מודרכים שלי. גם כמורה, מעולם לא נכנסה לשיעור שלי מדריכה כדי לצפות בי.

בתחילת דרכי בהוראה, ליתר דיוק - בתום שנתי הראשונה כמורה לספרות, הודיעו לי, שהמפקחת תגיע לצפות בשיעור שלי, לצורך מתן קביעות. 

מיותר לציין, כי מפלס הלחץ שלי הלך ועלה ככל שהתקרב מועד הצפייה. טרחתי רבות על מנת להכין שיעור מיטבי, מגוון, יצירתי  ומעניין. אני זוכרת שהרכזת הפדגוגית שוחחה איתי וניסתה להרגיע ולעודד.

הכנתי את התלמידים לכך שיגיעו אנשים נוספים להשתתף בשיעור. 

היום המיועד הגיע. הגעתי לכיתה מספר דקות לפני הצלצול, על מנת לראות שהכיתה מסודרת ומאורגנת כראוי. 

עם הצלצול נכנסה לכיתה "גברדייה" מכובדת: המפקחת של בית הספר, הרכזת הפדגוגית ורכזת הספרות.

כלפי חוץ חייכתי, קיבלתי את פניהם בברכה, אך מבפנים רעדתי, הבטן התהפכה לי, הזעתי בכפות הידיים ולרגע הרגשתי איזשהו black-out.

לשמחתי, התחושות הללו ליוו אותי בשתי הדקות הראשונות של השיעור בלבד. לאחר מכן ניהלתי את השיעור כאילו זהו שיעור רגיל, כאילו לא צופים בי, כאילו השיעור הזה לא יקבע אם אקבל קביעות או לא...

הרגשתי חופשיה ופעלתי כפי שאני תמיד פועלת בשיעורים. התנהלתי כבשגרה ואפילו נהניתי. באיזשהו מקום הצטערתי שהשיעור הסתיים.

הצלצול החזיר אותי למציאות, למבטים של אלו שהגיעו לצפות בי. ראיתי חיוכים, אבל החששות שבו לקנן בי...

צפיה בשעור של מורה חדשה. (גילה)
המדריכה: חגית הורוביץ.
\נושא השעור: שעור פתיחה של הסיפור הקצר: ברנש מסוכן מאד - מאת ריימונד דיימון
כיתה ח.
שעור זה ניתן במסגרת הדרכה אישית שניתנה לגילה כמורה חדשה בבית הספר. לפני השעור
קיבלתי לידי את תוכנית השעור. הצעתי לגילה לפתוח בחוויה (תמונה, מוסיקה ועוד) ולקשר
את החחויה לסיפור עצמו.
גילה בנתה את השעור דרך השלבים הבאים:
1. תולדות חייו של הסופר
2. שם הסיפור- שמש אסוציאציות ומשם - אשכול הרעיונות שהועלו לכתיבת משפטים.
4. קריאת הסיפור- אקספוזיציה ( תלמידים קוראים)
תאור דמות- שאלות- תשובות- כתיבה על הלוח יחד עם ציור הדמות בהתאם לתאורים.
שאלות- מה אתם חושבים על הדמות? האם יש אפשרות שאנו טועים ביחס אליה?
5. דיון בנושא סטראוטיפים.

השעור התנהל בצורה סבירה. התלמידים לאט לאט נשבו בקסמו של הסיפור במיוחד בשלב
ציור דמות הברנש המסוכן על הלוח.
גילה מבחינתה השיגה אתמטרותיה והצליחה להעביר לתלמידים חלק ניכר ממה שתכננה.
אני כמדריכה התלבטתי כיצד להגיב על השעור.
מדובר כאן בכיתה מאד טובה. מנסיוני עם בני הנוער אני יודעת שעדין להעביר את החוויה לראשית
השעור כדי לא לאבד את התלמידים ולתכנן טוב יותר את הזמן.
לאחר התלבטות מאד גדולה החלטתי לשבח את גילה מצד אחד ומצד שני להעיר לה לגבי מיקומה
של החוויה כדי להכין אותה להתמודדות עם כיתות קשות יותר.
לגבי הקריאה הצעתי לה לצמצם את קריאת התלמידים בקול כדי ללמד אותם קריאה נכונה ולהגביר
את הקשב בזמן השעור.
אני מאמינה שבעזרת הכוונה נכונה יקל על גילה בעתיד להתמודד עם כיתות קשות יותר. אני מרגישה
צורך להורות לה את הדרך והיא נכונה להקשיב וללמוד.
חגית הורוביץ

מפגש הדרכה בבי"ס עמל נופרים טבריה

צפייה בשני שיעורים אצל שתי מורות.
1.שיעור אחד: מורה צעירה, התחילה את השיעור בפתיחה וקישור, שאלה כמה שאלות ונתנה למספר תלמידים לקרוא.

תוך כדי קריאה עשתה הפסקות ושאלה שאלות. לקראת סוף השיעור נתנה משימת קריאה- לקרוא בבית עד עמ' ...: כל שני תלמידים קיבלו ספר אחד, שלושה ימים אצל אחד ואז מעביר לשני.

כמדריכה צפיתי בתלמידים: במידת העניין שגילו, האם כל התלמידים היו שותפים לתהליך, האם היו תלמידים שהתקדמו יותר, האם הספר התאים לגיל התלמידים.
לגבי המורה האם היה בה ניצוץ, האם השיעור היה מתוכנן, האם התלמידים ידעו מה הולך להיות, מידת העניין והידע שלה.

2. שיעור שני: מורה ותיקה מאד, שאלה שאלות לגבי החומר שכבר קראו, דיברה על נושאים מתוך הספר ועשתה קישור לחומר הנלמד בספרות, לאחר מכן קריאה קולית עם הפסקות וקישור כל הזמן. בכיתה זו הייתה התעניינות רבה יותר. התלמידים ביקשו להמשיך לקרוא בשיעור נוסף.

כמדריכה ראיתי  מעורבות רבה של התלמידים, התעניינות וסקרנות, שמעתי גם את אחד התלמידים אומר שהוא יקנה את הספר מנת לקרוא בבית. היה קישור לחומר הלמידה, הנעה של המורה. 

בבלוג זה יוצגו זכרונותיכם ממפגש הדרכה משמעותי שנערך בעת צפייה בשיעור. התרכזו עם עצמכם והיזכרו בסיטואציית הדרכה שהתרחשה במהלך שיעור (תיאור מפגש כמדריך/ה או כמורה).כתבו את נושא השיעור, התנהלותו, ומה תרומת הצפייה - ברמת המורה וברמת המדריך. התייחסו לתהליכים חיצוניים ולתהליכים פנימיים (מחשבות, רגשות, תובנות וכו') שעברתם. פרטו את נקודות החוזק ונקודות החולשה של תהליך ההדרכה הנ"ל - מנקודת המבט בה בחרתם - כמורה, או כמדריך/ה

צפייה בשיעור שהעבירה הספרנית רותי במקיף ח' ראשל"צ

נושא השיעור : כתיבת יומן מסע קריאה

התנהלותו: רותי בחרה בסיפור צלקת/יאנוש קורצ'אק (הזמן לפני יום  הזיכרון לשואה ולגבורה)

בתחילת המפגש היא כתבה על הלוח את הציטוט מדברי נתן שחם : " כשאני קורא ספר טוב ולומד משהו- הרי זה טוב. 

כשאני קורא ספר טוב ולומד משהו על בני האדם - הרי זה טוב מאוד. 

כשאני קורא ספר טוב ולומד משהו על עצמי - הרי זה נפלא!

אחרי קריאת הציטוט היא הציגה את העקרונות של כתיבת המחשבות המלוות את הקריאה - כיומן מסע... ואמרה: האם משהו מתחבר לחיים שלכם, משהו שמתקשר לחוויה שעברת ועוד..."

בבחירת משפט מהקטע (ההוראה: לבחור משפט המעורר בכם הרגשה מסוימת או מחשבה כלשהי ...איזה משפט "קופץ " לכם ולמה? ... לנמק את הבחירה.

אח"כ היא חילקה לתלמידים את הטקסט , כשהוא מחולק לקטעים. אחרי כל קטע  ישנן שורות ריקות (מיועדות לכתיבת מחשבות , רגשות , בחירת משפט משמעותי מהקטע...)

במהלך הקריאה הקולית של הטקסט היתה הקשבה וריכוז מלא של התלמידים.
התלמידים נענו לבקשה לשתף בדבריהם שעלו תוך כדי הקריאה .
לקראת סיום השיעור התנהל דיון .
רותי ביקשה משוב לאחר סיום הפעילות .
נקודות החוזק - ההרגשה הנוחה להציג בפני עם תלמידי כיתתי את הפעילות. רותי רצתה להתנסות וכמובן לחשוב בהמשך על עוד פעילויות במסגרת השיעורים.
נקודות החולשה: כיתה מלאה (37 תל' -לא מצליחים להגיע לכולם...) לכן שתינו החלטנו שרצוי בפעילות כזו לבקש להעבירה עם חצי כיתה בעת קצה .

 

מתרגמת בבית הספר